היי כולם.
אני מצטער שיש הפסקות של חודש או יותר בין פרק לפרק, אבל יש לי המון עומס בלימודים... אשתדל לכתוב יותר ברצף, אבל זה שאין תגובות לא ממש עוזר....
--------------------
23- וייאטריס
חיכיתי לאפיק בסלון, ממש התרגשתי שסוף סוף ניפגש.
שאפיק סוף סוף הגיע, שאלתי אם אוכל לדבר כאן רק אנגלית כי אני מתביישת בעברית שלי.
"את לא צריכה להתבייש בעברית שלך, אבל אם את רוצה.... איתי את יכולה לדבר גם עברית, וגם אנגלית אבל עם סבא וסבתא תדברי רק עברית כי הם לא שולטים באנגלית כמוני"
"וגם עם האחים שלי" הוסיף אפיק במהירות
"אוכל לפגוש אותם?"
"כמובן"
"הבאת את המחשב שלך?" שאל אפיק.
"כן, אבל... אני לא יודעת איך אתרגל לעברית..."
"הכל יהיה בסדר וייאטריס, אעזור לך כמה שתצטרכי" הרגיע אותי אפיק בדרכו המיוחדת.
"לא ידעתי אם להביא את המקל, צריך אותו כאן בישראל?" שאלתי
"כמובן, את המקל צריך בכל מדינה, בכל מקום..."
"תוכל להכיר לי את הסביבה?" שאלתי
"כן, אבל חכי, אצטרך עזרה מדודתי הדר, כי גם אני לא כל כך מכיר את הסביבה "
אפיק הוציא את הטלפון הנייד שלו, חייג מספר טלפון במהירות, והקשיב.
לאחר ששמע את קולה של דודתו, הוא הסביר לה באנגלית מה ביקשתי, כדי שגם אני אבין.
תשובתה של הדר הייתה
"שאחזור הבייתה, בינתיים תעזור לה לאגן את הדברים שלה אצל נועה"
ירדנו למטה, לביתה של נועה דודתו של אפיק.
אפיק, עזר לי לסדר את הדברים, ואז ביקש, שאולי כדאי שנעבור לדבר בעברית, כדי שאתרגל אליה שוב...
"אשתדל, למרות שאני כמעט כל הזמן מדברת עברית בבית, אבל העברית של ישראל... טיפונת שונה" אמרתי
"היא .. כן קצת שונה, אבל אל תדאגי, את תלמדי מהר, זה קל.
"אני מקווה"
""
;){kind=link}