"yes? אמרתי באנגלית, רועדת כולי.
"וייאטריס, זו אימא, את רוצה לאכול?"
"לא, אני לא רעבה" "למה דפקת ככה על הדלת? הבהלת אותי"
"כי דאגתי. את מאתמול לא יוצאת מהחדר...."
"אימא דיי! אני כבר ילדה גדולה. מספיק לדאוג לי. מספיק!!!!
---------------------------------------------------------------
חזרתי להתכתבות עם אפיק ועידכנתי אותו במה שקרה. הוא אמר שהוא כאן ושאני יכולה להיות רגועה.
שעה אחר כך.. שוב דפיקה על הדלת.
"זו שוב אני! את רוצה לאכול?"
"אימא! דיי!!!!!!! אני כבר ילדה גדולה, אני יודעת לדאוג לעצמי.
מספיק עם זה. אם ארצה, אקח.
-----------------------------------------------
התפלאתי מאוד שפתאום אימי מתעניינת בי. הרי- עד לפני כמה שעות אפילו שלום חטוף, היא לא אמרה לי.. לא החלפנו מילה כבר חודשים ארוכים... ופתאום?
עדכנתי את אפיק בנעשה, ומתוך חשש שאלתי אותו איך מגנים על המחשב בסיסמא. הוא הסביר לי, ועשיתי את השלבים עם קצת עזרה ממנו.
לאחר בערך שעתיים... הגיעה השיא
שוב דפיקה על הדלת.. והפעם, שרה אחותי הקטנה
"אימא שאלה אם את רוצה לאכול, ואם אני יכולה לשחק במחשב שלך"
"לא! תגידי לה שתפסיק להציק לי!!!!!!!!!! ובטח שאת לא יכולה לשחק לי במחשב. אסור לי להוריד ולהתקין כלום!. יש לך מחשב משלך"
לא ידעתי מה לעשות. אפיק הרגיע ואמר שזה בסדר, ואף אמר שגם לו זה קורה עם אחותו ואימו....
-------------------------------------------------
באמצע הלילה, שישנתי, נפתחה הדלת.
שמעתי את התוכנה המדברת של המחשב מבקשת באנגלית רהוטה press the your password.
זינקתי כנשוך נחחש, וגיששתי אחר המקל.
זו הייתה אחותי, שניסתה בכל זאת לגעת במחשב.
"מה הסיסמא?" היא שאלה באנגלית.
"ביקשתי לא לגעת לי במחשב נכון????"
"כן... אבל...
"אבל...?"
"אבל המחשב שלך יותר משוכלל משלי ו..."
"דיי עם זה שרה! תני לי לישון.
"טוב....."
מה אעשה? אולי בלילות, אארוז את המחשב ואשים אותו מתחת למיטה? מזל שיש סיסמא.
;){kind=link}