לאחר שאפיק הלך לישון, הצטערתי מאוד.
אני לא יודעת למה הצטערתי, אבל הייתי מאוד עצובה, ומאוכזבת.
"מי יבין? מי ית מוך?
מה יקרה עכשיו?
התנחמתי בעובדה שנוכל לדבר בערך ב02:00 כלומר שהשעה בישראל תהיה שמונה בבוקר.
----------------------------------------------------------
לא ידעתי מה לעשות!!!
ברגע זה התעוררתי משינה חסרת שקט. שוב חלמתי שמנסים לחטוף אותי... לא ידעתי מה לעשות...
השעה הייתה דקה לשתיים.
קיבלתי מייל בדיוק בשתיים מאפיק, ובו ביקש שאכתוב לו כשאוכל.
כתבתי לו.
בהתחלה, התעניינתי בשלומו, וביררתי איך הוא ישן כיצד הוא מרגיש, ומה התוכניות שלו להיום.
ואז, שהרגשתי שלא אוכל להסתיר זאת יותר, סיפרתי לו על החלומות שהיו לי בלילה.
הוא כמובן ביקש שאלך לישון, אבל שאשאיר הכל פתוח.
-----------------------------------------------
שקמתי, המשכתי לספר לו. כמו תמיד, הוא תמך והרגיע, והבטיח שהוא לצידי, כל הזמן.
כך המשכנו להתכתב.
לפתע... נשמעה דפיקה חזקה על הדלת.
;){kind=link}